גזר דין בתיק ת"פ 4965-02-12

כתב האישום:

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טעון בכתב אשום מתוקן בו יוחסה לו עבירה של גניבה בידי עובד (ריבוי עבירות) - עבירה על סעיף 391 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. על פי עובדות כתב האישום, עבד הנאשם כמחסנאי במרכול בנתניה בין השנים 2008 - 2010. במהלך עבודתו במרכול גנב הנאשם מוצרים בכמות שאינה ידועה ואשר שווים הכולל אינו נופל מ-20,000 ש"ח, העמיס המוצרים על גבי משטחים והוציאם דרך השער האחורי אל מחוץ למרכול. את הסחורה הגנובה מכר לאדם אחר, במספר הזדמנויות ותמורת סכומי כסף, בין היתר כמפורט להלן: ביום 17.7.10 בשעות הערב גנב מוצרים ומכר אותם תמורת 1,200 ש"ח, ביום 24.7.10 גנב ומכר מוצרים תמורת 3,500 ש"ח, ביום 31.7.10, על פי סיכום מוקדם עם הקונה, גנב מוצרים ומכר אותם תמורת 3,000 ש"ח וביום 7.8.10 גנב מוצרים אותם היה אמור למכור תמורת 5,000 ש"ח, אך המכירה לא יצאה לפועל בעקבות חשיפת מעשה הגניבה. עוד מפרט כתב האישום מקרים בהם גנב הנאשם ומכר מוצרים שונים כגון תכשירי דאודורנט, שמן, תירס וקופסאות שימורים שונות וקיבל תמורתם בסך הכל 1,730 ש"ח.

תסקיר שירות המבחן:

בהתאם להסכמה שגובשה בין הצדדים נשלח הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. מהתסקיר עולה כי מדובר בבחור צעיר, יליד 1990, אשר עובד כיום לדבריו בחברה לאחזקת בתים. אין לחובתו הרשעות קודמות בפלילים, למעט עבירה של העדר מהשרות הצבאי. התסקיר מתאר את תולדותיו של הנאשם ואת התהפוכות שחלו בחייו בגיל הנעורים. מהצבא שוחרר לאחר ריצוי עונשו בשל עריקות, ובתקופה זו חבר לחברה שולית והחל לעסוק בהימורים. בהדרגה העמיקה התמכרותו והוא לווה כספים בשוק האפור. על רקע זה התקשה לעמוד בלחצים שהופעלו כלפיו וביצע את גניבת הסחורות כחלק מהסדר להחזרת חובותיו. כיום, לדבריו, הוא שקוע עדיין בחובות כספיים, אך הצליח להגיע להסדר באשר להחזר חובותיו. כמו כן טען כי הצליח בכוחות עצמו להתנתק מתחום ההימורים.

קצין המבחן מציין כי התקשה לקבל תמונה מלאה אודות נסיבות ביצוע העבירות והרקע לביצוען, בשל נטיית הנאשם למסור מידע חלקי ולהדגיש חלקיו המתפקדים. עוד הוסיף וציין כי הנאשם התקשה לשתף פעולה ולתת אמון. ההתרשמות היא מבחור צעיר, בעל אישיות סגורה וחשדנית, אשר מגיל צעיר התקשה להסתגל לדרישות מסגרות שונות כגון לימודים וצבא. נוכח הטענה כי הפסיק להמר בכוחות עצמו שלל הנאשם נזקקות טיפולית ולכן נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית בעניינו. לצד דברים אלה ביקש שירות המבחן להזכיר כי מדובר בעבירות הפליליות היחידות המיוחסות לנאשם וכי בשנתיים שחלפו מאז ביצוען לא שב להסתבך בפלילים.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו את החומרה הרבה הכרוכה במעשיו של הנאשם ואת התמונה הבעייתית המצטיירת מתסקיר שירות המבחן. באשר לנסיבות המחמירות של המעשים, הפנה הפרקליט המלומד לכך שמדובר היה בגניבה ממעביד בהיקף נרחב, באופן מאורגן ומתכונן יחד עם אחרים, בשיטתיות ועל פני תקופה. הוא ציין כי מדובר היה בכמות נכבדת של מוצרים בעלת שווי כספי בלתי מבוטל, אשר נגנבה מהמרכול תוך פגיעה ביחסי האמון בין הנאשם למעבידו. שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן היה חלקי ומוגבל ולא אפשר לקצין המבחן לקבל תמונה מלאה של מצבו של הנאשם או לבוא בהמלצה טיפולית כלשהי. בנסיבות אלה, על אף שניתן למצוא בפסיקה קשת רחבה של עונשים שנעה בין של"צ לבין מאסר בפועל, לרבות בעבודות שירות, יש למצות את הדין עם הנאשם ולגזור עליו מאסר מאחורי סורג ובריח, לצד מאסר ע"ת, קנס ופיצוי. ב"כ המאשימה תמך עמדתו בשני פסקי דין בהם הושתו על הנאשמים עונשי מאסר, תוך שהוא אינו מתעלם מכך שנסיבות אותם מקרים חמורים יותר מהמקרה הנוכחי.

מנגד ביקש הסנגור שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בנסיבות מקרה זה במאסר אותו ניתן יהיה לרצות בעבודות שירות. ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו כי מדובר בבחור צעיר שזוהי הסתבכותו היחידה בפלילים, ואשר לא שב להסתבך במהלך התקופה המשמעותית שחלפה מאז נחשפו מעשיו לפני למעלה משנתיים. עוד ביקש ליתן משקל לעובדה כי לאחר תפיסתו שיתף פעולה בחקירה ומסר את כל המידע שברשותו, ומידע זה הוא שעומד ביסוד עובדות כתב האישום. הסנגור לא התעלם מרצף האירועים המפורטים בכתב האישום, אך ביקש להבהיר כי מדובר היה בתקופה קצרה ומשברית בת מספר שבועות בקיץ 2010, במהלכה ביצע הנאשם את המיוחס לו על רקע הנסיבות המיוחדות שפורטו בתסקיר. לבסוף, ביקש ב"כ הנאשם שלא לראות בתסקיר שהוגש בסיס להחמיר עם הנאשם, וזאת על רקע אופיו המופנם, גילו הצעיר וקשייו במתן אמון בקצין המבחן. כמו כן, הבהיר כי על אף קשייו יהיה הנאשם נכון לפצות את מעבידו, כלל שיורה על כך בית המשפט. הסנגור המלומד, עוה"ד לנג, תמך אף הוא את טיעוניו בהפניה לאסופת פסקי דין בגין מעשים דומים.

דיון והכרעה:

העבירה בה הורשע הנאשם, עבירה חמורה היא, ונסיבותיה, כפי שפורטו בכתב האישום, חמורות אף הן. בעודו עובד במרכול, ותוך הפרה בוטה של חובות האמון שבין עובד למעביד, גנב הנאשם באופן שיטתי ולאורך זמן כמות נכבדה של מוצרים מהמרכול, ששווים הכספי הכולל אינו מבוטל, ומכר אותם לאחרים עבור תמורה כספית ניכרת. מעשים מעין אלה מחייבים תגובה עונשית משמעותית, הן מכוח עקרון ההלימה והן בשל הצורך להרתיע הנאשם ואחרים כמותו מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד.

על המאפיינים המיוחדים של עבירת הגניבה בידי עובד, אשר בעטיים אף הוגדרה העבירה כפשע שלצידו עונש מרבי של 7 שנות מאסר, עמד בית המשפט המחוזי בת"א במסגרת ע"פ 72220/04 מ"י נ' כהנים (24.4.06), תוך אימוץ עמדה אשר הובעה עוד בפרשה קודמת:

"לא בכדי קבע המחוקק ענישה מחמירה של שבע שנות מאסר בצידה על עבירת הגניבה ממעביד. עבירה זו נושאת עמה גם יסוד קשה של הפרת אמון. "בעבירות אלה נוספת לפגיעה בזכות ההחזקה של בעל הנכס גם הפרה של חובת הנאמנות שחב הגנב, מכוח מעמדו, לבעליו" (ע"פ 6350/93 מ"י נ' גולדין, פ"ד מט(4) 281. אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט באמצעי הגנה מרביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים "מן החוץ" - אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להתגונן מראש כנגד עובד "מבפנים", שבתוקף תפקידו ומכוח האמון שהמעביד רוחש לו - יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה"

המדובר בעבירה קלה לביצוע, הטומנת בחובה כיעור רב בשל המעילה באמון המעביד. אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא בדפוס פעולה מתמשך ומשוכלל, מצידו של הנאשם, תוך גרימת נזק כלכלי ממשי למעסיק. הנאשם הסביר את מעשיו בפני שירות המבחן בכך שהסתבך בחובות לשוק האפור ופעל מתוך המצוקה בה היה נתון בשל כך. הנאשם לא טרח לבסס טענותיו אלה בראיות כלשהן, אך ראוי לציין כי גם אם יש ממש בהסברים אלה, הרי שאין בהם כדי לשמש הצדקה כלשהי למעשיו החמורים של הנאשם. עוד ראוי לציין כי התנהלותו של הנאשם במגעיו עם קצין המבחן, שיתוף הפעולה החלקי, אי הנכונות להתגייס להליכי אבחון וטיפול והטענה הבלתי ניתנת לאישוש לפיה חדל בכוחות עצמו ממעורבות בהימורים, מעוררים חשש כי בהעדר טיפול יישנו העבירות, ומחייבים מתן משקל רב לשיקולי הגמול וההרתעה. על רקע זה ניתן בהחלט להבין את עמדתה הנוקשה של המאשימה המבקשת להשית על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח.

מנגד, ראוי לקחת בחשבון מספר שיקולים כבדי משקל לקולא, אשר מצדיקים לטעמי הימנעות ממיצוי הדין במקרה זה ואימוץ עמדת ההגנה בדבר הטלת עונש מאסר בעבודות שירות, לצד מרכיבים עונשיים משלימים דוגמת מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי. בראש ובראשונה יש לציין את גילו הצעיר של הנאשם, כבן 22 בלבד, אשר זוהי הרשעתו היחידה בפלילים, זולת אותה הרשעה בעבירת העדר מן השירות בצה"ל. עוד יש להזכיר כי ביצע את העבירות בגיל צעיר עוד יותר, בסביבות גיל 20, כך שהוא משתייך לקבוצה אשר כונתה בעבר על ידי בית המשפט העליון "בוגרים-צעירים", אשר לגביהם יש לתת משנה תוקף לשיקולי השיקום, מתוך תקווה כי ישלימו הליכי התבגרותם ויימנעו מלחזור על טעויות העבר (ראו לאחרונה ממש ע"פ 8480/12 בלצאו נ' מ"י (23.1.13)).

בנוסף, בחר הנאשם להודות במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, שיתף פעולה עם חקירת המשטרה, הביע חרטה וחסך זמן ציבורי ניכר. למרות סימני השאלה המתעוררים מהתסקיר, הוכיח הנאשם בפועל כי הוא מסוגל להימנע מהסתבכויות נוספות, בכך שבפרק הזמן המשמעותי שחלף מאז ביצוע העבירות, כשנתיים וחצי, לא נפתחו לחובתו תיקים חדשים. בנסיבות אלה, ומבלי להקל ראש בחומרת מעשיו של הנאשם, דומה כי ראוי יהיה להעניק לו ההזדמנות להמשיך ולבסס את טענתו בדבר יכולתו להימנע מביצוע עבירות בעתיד, מבלי שיועמד במבחן הקשה הכרוך בריצוי מאסר בבית הסוהר, על כל ההשפעות השליליות וארוכות הטווח אשר עלולות לצמוח כתוצאה מריצוי עונש מעין זה. אשר על כן אסתפק בכך שאשית עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות לפרק הזמן המרבי הקבוע בחוק, לאחר שנמצא כשיר לביצוע עבודות שירות, לצד חיובו בהשבת מלוא סכום הנזק הנקוב בכתב האישום.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

1.      מאסר בפועל למשך 6 חודשים, אשר ירוצו בעבודות שירות במסגרת "שווים - עמותה לשיקום תעסוקתי" ברחוב המסגר 43, נתניה, החל מיום 17.2.13.

2.      6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם כל עבירה שמהותה שליחת יד ברכושו של אחר.

3.      פיצוי למעסיק בסך 20,000 ש"ח. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 10.3.13 ויועברו ליעדם על ידי המזכירות. נציג המאשימה יעביר בתוך 10 ימים ישירות למזכירות את פרטי המעסיק, לרבות מספר חשבון הבנק אליו יועברו ההפקדות.